האם בימינו חוגגים ראש חודש?
הרב יניב חניאאחשווןתשעב29/10/2011
שאלה:
האם בימים אלו יש כאלה שחוגגים ראש חודש?
תשובה:
יש מנהגים שנוהגים בימינו, ביניהם המנהג להוסיף משהו בסעודה וכדומה, אבל בהחלט יש מקום להרחיב את המודעות למנהגי ראש חודש.תשובות נוספות בנושא-
ראש חודש
מהתורה ניתן להבין שראש חודש איננו נחשב לחג או ליום טוב, מלבד שני דברים הנוהגים בו- הקרבת קרבנות מוסף ותקיעה בחצוצרות. אולם מפסוקים שונים בתנ"ך ניתן לראות שבמשך השנים התפתחו מנהגים שונים לגבי ראש חודש, המזכירים ימים טובים. מסיפור דוד ויהונתן,לדוגמא, ניתן לראות שמשפחות נהגו להתכנס לסעודות מיוחדות בראש חודש, שהיו כאלה שנהגו בראש חודש לא לעשות מלאכה ועוד מנהגים שונים שניתן לראות מפסוקי התנ"ך ומכתובים מאוחרים יותר. על פי עדות של רבנים שונים (הרב בן ציון עוזיאל, הרב חיים דוד הלוי) בישיבות ירושלים הותיקות גם נהגו להכריז יום פגרה וסעודות בראש חודש. בשבוע הבא נראה כמה הלכות ומנהגים מעשיים הקשורים לראש חודש בימינו...
מהתורה ניתן להבין שראש חודש איננו נחשב לחג או ליום טוב, מלבד שני דברים הנוהגים בו- הקרבת קרבנות מוסף ותקיעה בחצוצרות. אולם מפסוקים שונים בתנ"ך ניתן לראות שבמשך השנים התפתחו מנהגים שונים לגבי ראש חודש, המזכירים ימים טובים. מסיפור דוד ויהונתן,לדוגמא, ניתן לראות שמשפחות נהגו להתכנס לסעודות מיוחדות בראש חודש, שהיו כאלה שנהגו בראש חודש לא לעשות מלאכה ועוד מנהגים שונים שניתן לראות מפסוקי התנ"ך ומכתובים מאוחרים יותר. על פי עדות של רבנים שונים (הרב בן ציון עוזיאל, הרב חיים דוד הלוי) בישיבות ירושלים הותיקות גם נהגו להכריז יום פגרה וסעודות בראש חודש. בשבוע הבא נראה כמה הלכות ומנהגים מעשיים הקשורים לראש חודש בימינו...
קידום בעבודה.
זו בעיה גדולה של ממש שנתקלים בה די הרבה הרבה ובהרבה מאוד מקשרים, לדעתי יש בה שני חלקים- החלק הראשון נוגע לעובדה שאנחנו אכן חיים בעולם לא ממש ישר ולעיתים קרובות אנחנו צריכים להיות חלק ממנו ומכלליו כדי להסתדר והשניה זה הנושא הספציפי של גאווה שאתה מעלה. לדעתי ההגדרה צריכה להיות כמו בלשון הרע- מתי שזה לתועלת, זה מותר. כמובן, יש לומר את האמת, לא להגזים ולא להרחיב, וצריך שהכוונה תהיה לתועלת אמיתית, במקרה כזה זה יהיה מותר לדעתי. אולי ישנםן יחידי סגולה שיכולים וצריכים להימנע גם מזה, אולם לרוב האנשים נראה לי שזו ההנהגה הנכונה.
זו בעיה גדולה של ממש שנתקלים בה די הרבה הרבה ובהרבה מאוד מקשרים, לדעתי יש בה שני חלקים- החלק הראשון נוגע לעובדה שאנחנו אכן חיים בעולם לא ממש ישר ולעיתים קרובות אנחנו צריכים להיות חלק ממנו ומכלליו כדי להסתדר והשניה זה הנושא הספציפי של גאווה שאתה מעלה. לדעתי ההגדרה צריכה להיות כמו בלשון הרע- מתי שזה לתועלת, זה מותר. כמובן, יש לומר את האמת, לא להגזים ולא להרחיב, וצריך שהכוונה תהיה לתועלת אמיתית, במקרה כזה זה יהיה מותר לדעתי. אולי ישנםן יחידי סגולה שיכולים וצריכים להימנע גם מזה, אולם לרוב האנשים נראה לי שזו ההנהגה הנכונה.
מודה אני לפני נטילת ידיים
התשובה היא כן, אומרים מודה אני לפני שנוטלים ידיים.
הסיבה לכך היא שאנחנו רוצים מיד אחרי שמתעוררים לומר תודה להשם... לפני שעושים שום דבר אחר. בפוסקים מצויין שזה אפשרי גם בגלל שאין שם השם בקטע הקצר של מודה אני.
התשובה היא כן, אומרים מודה אני לפני שנוטלים ידיים.
הסיבה לכך היא שאנחנו רוצים מיד אחרי שמתעוררים לומר תודה להשם... לפני שעושים שום דבר אחר. בפוסקים מצויין שזה אפשרי גם בגלל שאין שם השם בקטע הקצר של מודה אני.
גדר ניבול הפה בשעת תשמיש
אני חושב שאלו הגדרים הרגילים של קללות ומה שנחשב "מילים גסות". בכינויים לאיברי המין, לדוגמא, יש שני סוגים, יש מילים שנחשבות ל"גסות", ולא יגידו אותם במקומות פומבייים, או בטלוויזיה וכו'. ויש מינים מעודנות.
אני סבור שמדובר במילים שנחשבות לגסות ויש להן קונטציה שלילית...
מצד שני, ברור שמותר בין בני זוג להתייחס לאיברי המוצנעים, אלא שיש צורך לעשות שימוש במילים היפות והמעודנות יותר. הזכרת גודל התשוקה בוודאי מותרת ואפילו הכרחית. כתוב שרב "רק, שחק ועשה צרכיו", וההבנה של "שחק" היא בדיוק זה- שאמר לה מילים שיש בהן מעין וסוג של קלות ראש, שבין בני זוג היא מותרת.
אני חושב שאלו הגדרים הרגילים של קללות ומה שנחשב "מילים גסות". בכינויים לאיברי המין, לדוגמא, יש שני סוגים, יש מילים שנחשבות ל"גסות", ולא יגידו אותם במקומות פומבייים, או בטלוויזיה וכו'. ויש מינים מעודנות.
אני סבור שמדובר במילים שנחשבות לגסות ויש להן קונטציה שלילית...
מצד שני, ברור שמותר בין בני זוג להתייחס לאיברי המוצנעים, אלא שיש צורך לעשות שימוש במילים היפות והמעודנות יותר. הזכרת גודל התשוקה בוודאי מותרת ואפילו הכרחית. כתוב שרב "רק, שחק ועשה צרכיו", וההבנה של "שחק" היא בדיוק זה- שאמר לה מילים שיש בהן מעין וסוג של קלות ראש, שבין בני זוג היא מותרת.
השחטת זרע לבטלה
נדמה לי שיש כמה שלבים במלחמה זו: א) השלב המעשי- אם גורם מרכזי בנפילותשלך זה הנושא של האינטרנט- אתה חייב למצוא פתרון לעניין, על ידי סינון, על ידי הוצאת האינטרנט מהבית, על ידי מניעה מעשית של הגלישה למקומות אסורים. זה חייב להיות הצעד הראשון. אם אתה גר עם ההורים,בקש מהם סינון, אומשהו דומה.זה יהיה שלב ראשון שיפתור הרבה מאוד בעיות. ב) שלב ההפנמה של הבעייתיות בעניין- חשוב להפנים את הקושי שבחטא זה, את השלכותיו על הנפש ואת הנזק הרוחני שהוא גורם. ברוב המקרים, כאשר אנו מתרגלים לחטא מסויים אנו די נוטים לשכוח את העוצמה שבנזק שבו ולכן השלב הראשון חייב להיות ההפנמה של החטא והרצון העז שלנו להתנתק ממנו לעד. יש בהחלט כמה ספרים שאני יכול להמליץ לך עליהם, בהתאם לאופייך. יש ספר של הרב אבינר, יש ספרים חרדיים יותר ויש עוד הרבה. ג) שלב ה"רקע"- ברוב המקרים החטא של הוצאת ז"ל בא עם רקעים רחבים: הרהורים אסורים, צפיה בסרטים, עבודה במקום שבו אתה נחשף למקורות גירוי וכדומה. במקרה שלך בדוק, האם זה הדמיון (כידוע, פעמים רבות הדמיון שסביב המין הוא יותר חזק ומושך מהעניין עצמו...) האם זה הזמינות? אחרי שתחליט איפה הבעיה חובה למצוא פתרונות מעשיים. מי שצופה בסרטים כל הזמן יתקשה מאוד לשמור את מחשבותיו נקיות, בעל דמיון חזק יתקשה לעשות זאת אם הוא קורא ספרים מודרנים וכו'... חובה לטפל בדברים החיצוניים, מכיוון שהבעיה באינטרנט, הגבל את הגלישה לאתרים לא צנועים (בצורה מעשית, תזמין חסימת אתרים מהספק שלך), אם הבעיה בטלויזיה, הגבל את הצפיה... וכדומה. ד) שלב המאבק- מטבע הדברים זהו השלב הקשה. קודם כל תחליט שאתה נלחם נגד זה, תעיין בשפלות של הרעיון שיצר כזה מצליח להפיל אותך וקבע בדעתך, הצורה שאינה משתמעת לשני פנים, שלעולם לא תיפול עוד בזה. תתפלל ובקש מה' שיעזור לך בזה. כמו כל חטא בעולם- גם על החטא הזה אפשר להתגבר, החלטה של רגע יכולה לגמור עם העניין... רק שצריך להחליט באמת. אחר כך נסה למצוא דברים מעשיים שימנעו את העניין, זה עובד כמו פלא. כלומר: קבע לעצמך שכל פעם ש(חס וחלילה) תיפול תיתן סכום גדול לצדקה... פעמים רבות ברגע החטא אתה לא שולט על החטא עצמו, אבל משהו חיצוני, כמו הידיעה שכשתירגע תצטרך לשלם לצדקה, עוזרת מאוד. אפשרות אחרת היא ללכת בדרך החיובית, קבע לך טבלה של עשרה שבועות. ותקבע לעצמך שאם במשך התקופה הזאת אתה לא נופל בחטא זה, אתה קונה לעצמך משהו שעליו תמיד חלמת. אל תחסוך.... לאחר מכן מלא בכל יום וי לעצמך, כאשר תראה את הטבלה מתמלאת לאיטה, זה מאוד יעזור לך ברגעים של הקושי בהתמודדות. כל הדברים הללו לא ימנעו אותך ממאבק, אבל יתנו לך מעט כוח ברגעים הקשים. אחרי זמן מה שבו תתנקה מזה- לא ממש תבין מה היה כל כך קשה. בהצלחה, אתפלל להצלחתך.
נדמה לי שיש כמה שלבים במלחמה זו: א) השלב המעשי- אם גורם מרכזי בנפילותשלך זה הנושא של האינטרנט- אתה חייב למצוא פתרון לעניין, על ידי סינון, על ידי הוצאת האינטרנט מהבית, על ידי מניעה מעשית של הגלישה למקומות אסורים. זה חייב להיות הצעד הראשון. אם אתה גר עם ההורים,בקש מהם סינון, אומשהו דומה.זה יהיה שלב ראשון שיפתור הרבה מאוד בעיות. ב) שלב ההפנמה של הבעייתיות בעניין- חשוב להפנים את הקושי שבחטא זה, את השלכותיו על הנפש ואת הנזק הרוחני שהוא גורם. ברוב המקרים, כאשר אנו מתרגלים לחטא מסויים אנו די נוטים לשכוח את העוצמה שבנזק שבו ולכן השלב הראשון חייב להיות ההפנמה של החטא והרצון העז שלנו להתנתק ממנו לעד. יש בהחלט כמה ספרים שאני יכול להמליץ לך עליהם, בהתאם לאופייך. יש ספר של הרב אבינר, יש ספרים חרדיים יותר ויש עוד הרבה. ג) שלב ה"רקע"- ברוב המקרים החטא של הוצאת ז"ל בא עם רקעים רחבים: הרהורים אסורים, צפיה בסרטים, עבודה במקום שבו אתה נחשף למקורות גירוי וכדומה. במקרה שלך בדוק, האם זה הדמיון (כידוע, פעמים רבות הדמיון שסביב המין הוא יותר חזק ומושך מהעניין עצמו...) האם זה הזמינות? אחרי שתחליט איפה הבעיה חובה למצוא פתרונות מעשיים. מי שצופה בסרטים כל הזמן יתקשה מאוד לשמור את מחשבותיו נקיות, בעל דמיון חזק יתקשה לעשות זאת אם הוא קורא ספרים מודרנים וכו'... חובה לטפל בדברים החיצוניים, מכיוון שהבעיה באינטרנט, הגבל את הגלישה לאתרים לא צנועים (בצורה מעשית, תזמין חסימת אתרים מהספק שלך), אם הבעיה בטלויזיה, הגבל את הצפיה... וכדומה. ד) שלב המאבק- מטבע הדברים זהו השלב הקשה. קודם כל תחליט שאתה נלחם נגד זה, תעיין בשפלות של הרעיון שיצר כזה מצליח להפיל אותך וקבע בדעתך, הצורה שאינה משתמעת לשני פנים, שלעולם לא תיפול עוד בזה. תתפלל ובקש מה' שיעזור לך בזה. כמו כל חטא בעולם- גם על החטא הזה אפשר להתגבר, החלטה של רגע יכולה לגמור עם העניין... רק שצריך להחליט באמת. אחר כך נסה למצוא דברים מעשיים שימנעו את העניין, זה עובד כמו פלא. כלומר: קבע לעצמך שכל פעם ש(חס וחלילה) תיפול תיתן סכום גדול לצדקה... פעמים רבות ברגע החטא אתה לא שולט על החטא עצמו, אבל משהו חיצוני, כמו הידיעה שכשתירגע תצטרך לשלם לצדקה, עוזרת מאוד. אפשרות אחרת היא ללכת בדרך החיובית, קבע לך טבלה של עשרה שבועות. ותקבע לעצמך שאם במשך התקופה הזאת אתה לא נופל בחטא זה, אתה קונה לעצמך משהו שעליו תמיד חלמת. אל תחסוך.... לאחר מכן מלא בכל יום וי לעצמך, כאשר תראה את הטבלה מתמלאת לאיטה, זה מאוד יעזור לך ברגעים של הקושי בהתמודדות. כל הדברים הללו לא ימנעו אותך ממאבק, אבל יתנו לך מעט כוח ברגעים הקשים. אחרי זמן מה שבו תתנקה מזה- לא ממש תבין מה היה כל כך קשה. בהצלחה, אתפלל להצלחתך.
עוד תוכן בשורש
שיעורי תורה
עוד מהרב יניב חניא
עוד בנושא הלכה
מוצרים
